שמן למאור וגו' . וצ"ב מדוע רק לגבי השמן מפורש למה הוא משמש ואילו בתרומה דלפני כן לא מופרש למה התרומה קאי. אכן י"ל דמשום דהשמן לא קאי לבנין המשכן אלא לעבודת המשכן, פרט בו הכתוב לאיזה עבודה קאי, משא"כ בשאר התרומות דקאי לבנין המשכן.  אלא דא"כ צ"ב דלכא' פרשת התרומה איירי לבנין המשכן ולא לגבי עבודתה וא"כ מדוע נכלל בתרומה השמן שהיא בעבודתה.  עיין בביאור הגר"א על שיר השירים, עה"פ  ’ קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים וז"ל וב פסוקים אלו יתבארו ע"ד שתקנו אהבה רבה  ’פי ’חמלה גדולה ויתרה וכו ’אהבתנו וכו דתחלה בימי האבות ומועד צאתנו ממצרים היה אהבתך רבה עלינו ואח"כ כעשו העגל אמרת אכלה אותם כרגע ואח"כ חמלת עלינו וסלחת לעוננו כי החמלה היא אחר הכעס.  שהשפעת עלינו עוד  ’ ואמר גדולה ויתרה פי יותר טובה מבראשונה שנתת לוחות וציות לעשות המשכן להיותך שוכן בינינו שלא היה לנו מקדם וז"ש מתחלה הנך יפה קודם העגל הוצאתנו ממצרים וקרבתנו להר סיני אבל כשעשינו העגל נעים אתה לנו שמחלת לנו והשפעת לנו רב טוב שנתת לנו הלוחות ואף ערשנו רעננה עוד זאת שהוספת לנו עשית המשכן ושכינת עוזך כמ"ש ועשו לי מקדש בתוך ישראל כמ"ש תל  ’ושכנתי בתוכם פי כי שריית השכינה היייתה בתוך לב  ’פיות וכו ישראל רק שהם צריכין מקום מיוחד להתכנס יחד ולכן בחר מקום מובחר א"י ששם הוא  מוכן להשראת השכינה.   ואיך יתייחדו כל הלבבות של כל ישראל ביחד אשר  ’לכן ציוה הקב"ה ויקחו לי תרומה וכו וכ"א התנדב כפי נדבת לבו על  ’ידבנו לבו וכו המשכן ונתחברו שם הלבבות .  צריך שיהיה בג' דברים בכל לבבך  ’ואהבת ה היו בכלל ישראל  ’וב ’ובכל וכו ’ובכל וכו הנ"ל  ’ שנתנו תרומה כ"א נדבת לבו והם ב לבבך ומאדך והג' בגוף היה בחכמי לב עושי המלאכה כמו בצלאל ואהליאב ועליהם נאמר והם היו  ’ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וכו במעלה שלימה יותר מכל ישראל וכמ"ש יודע    .’היה בצלאל וכו
וז"א קורות בתינו כל העוסקים במלאכת 
המשכן בגופן וחכמתן הם הקורות שעליהם נשען הגג והם עיקר הבנין הם היו ארזים כינוי לחכמים גדולים כמו ארזי הלבנון אדירי התורה.  ורהיטנו הוא שאר העם שהיו עוסקים במאדם ורכושם שהיו נודבים ממון ושאר דברים המנויין שם והם דמיון לרהיטים לא נחשבו כמעשה עושים בעצמן אך הם רבים והם חיפו המשכן כולו והם דקים כמעשיהן. והנה מבואר דענין המשכן הוא בשביל השראת השכינה, והתרומה הוא צירוף של כל הלבבות כדי שיהיה לכ"א חלק בהשראת השכינה, והיינו דזהו ענינו של פרשת התרומה בשביל השראת השכינה,   ולפי"ז י"ל דהשמן הוא בחפצו ]דהיינו בעבודתו[ משמש להשראת השכינה, ]דאיתא המדרש ]עיין בתנחומא תצווה [עה"פ במשלי ]כ"ז[ שמן וקטרת ישמח לב דזה קאי על כה"ג שנמשח בשמן המשחה ,ועל כ"ג שמקטיר לפני ולפנים[ ולא רק כמו בנין המשכן דהוא רק ההיכ"ת להשראת השכינה ,אלא יותר, וע"כ שפיר נכלל השמן בפרשת התרומה.  ~~~ 
בדברי הגר"א הנ"ל מבואר דהמעלה דהשראת השכינה היא בתוך כל לב מישראל הייתה רק לאחר חטא העגל ולא לפני כן,   ויש לבאר האי דנתחדש הענין רק לאחר חטא העגל על פי דברי הבית הלוי בדרוש י"ח, וז"ל הנה על ידי זה שניתן להם אחר כך בעל פה נתעלו בה ישראל מעלה גדולה יותר, דמקודם דכל התורה היה רמוז בהלוחות היו ישראל והתורה שני עניינים דישראל הם המקיימים להתורה ושומרים אותה והיו אז בבחינת כלי שמונח בו התורה וכמו ארון הקודש שמונח בו הספר תורה והוא תשמישי קדושה, אבל אחר כך דניתן להם התורה שבעל פה נמצא דישראל הם בבחינת קלף של תורה שבעל פה, וכמאמר הכתוב )משלי ג ג, ז ג( כתבם על לוח לבך, וכמו שהקלף של
 ספר תורה הוא עצם הקדושה ולא תשמיש, דהקלף והכתב שכתוב בו שניהם ביחד הם ספר תורה, כמו כן התורה וישראל כולא חד 
אמנם לא כל אדם יוכל להשיג כל התורה
 שבעל פה כמו שהיו על הלוחות הראשונים,   רק כל אחד ואחד זוכה בה לפי מדרגתו ולפי יגיעתו בתורה הקדושה. ומבואר דאחר חטא העגל אז זכו ישראל למעלה של כתבם  הוא. על לוח לבך ]משלי א'[, והיינו דגופם נתקדש בקדושת התורה ]ועיין בזה עוד בהקדמתו לשו"ת[, וע"כ אז שייך שיזכו בהשראת השכינה בתוך כא"וא.   ~~~ 
יש לעיין מדוע לא נכללה פרשת הכיור בכלל כל כלי המקדש, אלא כתובה בפנ"ע רק אח"כ בפרשת תצווה  1ויש לבאר את זה על פי דברי המשך חכמה דכתב דמעיקר הדין כל כלי שרת כשרין לקידוש ידים ורגלים, אלא דצריך שיהיו במקום הכיור דהיינו בין אהמ"ע למזבח, דרק במקום המיוחד 
מהני הקידוש ידים ורגלים . וא"כ מבואר דהכיור אינו מיוחד בכלל כל כלי המקדש אלא הוא כשאר כלי שרת, ולפי זה אפש"ל דעל כן הוא לא נכתב עם  כלי המקדש    ~~~  . ולק' ’ ונתת על הלחן את לחם הפנים וגו  . והנה צ"ב דהא כל ’והעלה נרותיה וגו הפרשה איירי לגבי בניית המשכן וכליו וא"כ מה השייכות להזכיר כאן את אופן עבודת הכלים אכן י"ל דמבואר בזה דעצם סידור השולחן בלחם וכן עריכת נרות המנורה הגם דיש בזה מצווה בפני עצמה בעצם העבודת המקדש,  ’דיני כלי המקדש’אולם נאמר כאן דין דשייך ל דהשלחן מצד עצמו צריך שיהיה מסודר בו לחם וכן מדיני המנורה בעצמה צריך שיהיו לה נרות דולקים 
~~~
 
  
  
  
0
0
0
s2smodern